כריתת עצים לא חוקית היא הבעיה של כולנו

כריתת עצים בלתי חוקית היא בעיה חוצה גבולות ועל פי הערכות הבנק העולמי, מדובר בנזקים של למעלה מ-10 מיליארד דולר בשנה, שבאים לידי ביטוי בהרס יערות קיימים, בהפסד כספי מיסים כתוצאה מסכומי עתק שמתגלגלים בסחר בעצים בשוק השחור ובפגיעה בחברות שעובדות תחת פיקוח ממשלתי.

כדי שנוכל להבין כמה העץ מבוקש ומדוע יש מי שמוכנים ללכת רחוק ולהסתכן בעונשים כבדים כל כך, צריך לנדוד הרחק מהיערות הירוקים אל בורסת הסחורות בשיקגו.

בדומה לנפט, לזהב ולקפה, גם העץ נסחר בבורסת הסחורות ובניגוד לכמה סחורות מבוקשות במיוחד, העץ אפילו הציג את אחת התשואות הגבוהות ביותר בשנים האחרונות. אם להיות מדויקים, מי שהשקיע בעץ, זכה לתשואה של למעלה מ-100 אחוז במהלך שמונה השנים האחרונות: המחיר שעמד על 257 דולר ב-2010 הגיע כבר ליותר מ-516 דולר בחודש פברואר 2018.

ככל שהמחירים יעלו, כך ישתלם יותר לגורמים עבריינים לחדור אל הענף ולגרוף מיליוני דולרים תוך השארת אדמה חרוכה אחריהם בדמות קרחות יער והרס סביבתי ללא הבחנה.

הפסד ידוע מראש

העצים מהווים גורם מרכזי באיזון תנאי המחיה על פני כדור הארץ וקשה לתאר סוג של חיים מפותחים ללא קיום של אוכלוסיית עצים גדולה. עובדה זו מעלה תהיות רבות בשאלה מדוע אנו גורמים לצמצום כמות העצים על פני כדור הארץ מדי שנה. חשיבות זו באה לידי ביטוי במספר מובנים:

ריאה ירוקה

הכינוי ריאה ירוקה נובע מהעובדה שעצים, יחד עם צמחים אחרים, קולטים את הפחמן הדו חמצני שנפלט במהלך נשימתם של היצורים החיים ובמהלך שרפת דלקים שונים, והופכים אותם בתהליך הפוטוסינתזה לחמצן שנפלט חזרה לסביבה ולגלוקוז שמשמש אותם כמקור אנרגיה לצמיחה. בשנים האחרונות עולה החשש מהתחממות כדור הארץ שבין היתר נגרם כתוצאה מהצטברות גבוהה של פחמן דו חמצני – אותו גז שיכול היה להיות מטופל באופן יעיל וידידותי על ידי עצים.

בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים

מעבר לעובדה שעצים משמשים מקום קינון ומושבות למגוון רחב של בעלי חיים, הם גם משמשים כמקור מזון. זוכרים את הגלוקוז מהסעיף הקודם? אותו גלוקוז שבעלי העצים והצמחים, מהווה את המרכיב העיקרי במזונם של בעלי חיים רבים.

ייצוב הקרקע ומניעת סחף

שורשי העצים מחזקים את הקרקע ומונעים סחף של אדמה ובוץ. בשנים האחרונות התרחשו מקרים שבהם הושמדו כפרים שלמים כתוצאה מסחף של בוץ שנוצר מבירוא יערות עליו נרחיב בהמשך.

יתירה מזאת, העץ משמש אותנו כמעט בכל תחום בחיים. החל מהסקה ועד לייצור נייר ומוצריו, הרכבת רהיטים ואפילו בנייה של חלקים או בתים שלמים. ככל שאוכלוסיית העולם גדלה כך גדל גם הביקוש לעץ. עם זאת, מספר העצים בעולם לא רק שאינו גדל בקצב דומה, אלא אף הולך ומצטמצם.

במדינות רבות נכרתים יערות שלמים על מנת להפוך את הקרקע ל”כלכלית” יותר. כך, לדוגמה, 40 אחוז מכריתת היערות בין השנים 2000–2011 התרחשו בארגנטינה, בבוליביה, בברזיל, בפרגוואי, באינדונזיה, במלזיה ובגינאה החדשה. למה שמישהו יהיה מעוניין בכריתת יערות באופן גורף כל כך דווקא שם? התשובה לכך מורכבת משני גורמים. הראשון הוא לנצל את העצים לטובת מסחר בעץ הגולמי והשנייה היא ניצול הקרקע להשקעות בגידול בשר בקר, ייצור שמן דקלים, סויה וכו’.

עם זאת, לאחר בירוא היערות לטובת גידולים חקלאיים, מגלים לא פעם החקלאים שהקרקע אינה מתאימה לחקלאות ושבירוא היערות גורם לא רק לנזק כלכלי לאדמותיהם אלא גם לנזקים אקולוגיים עקיפים כדוגמת סחף קרקע.

איך מתמודדים עם התופעה בעולם ומה מיוחד בישראל?

בעשורים האחרונים ניכרת במקומות שונים בעולם מגמה חיובית, אם כי לא גורפת, של נקיטה בצעדים שונים שכל מטרתם להילחם בתופעת כריתת העצים הלא חוקית ובמקביל להכיל מנגנון שיאפשר כריתה מבוקרת מצד אחד, אך גם התחדשות יערות מצד שני.

נורבגיה הולכת על אפס

מדוע החלטנו להתחיל דווקא במדינה קטנה יחסית לרשימה המפוארת שבהמשך? פשוט מאוד – בנורבגיה לקחו את בירוא היערות כמה צעדים קדימה ובשנת 2016 חוקקו שורה ארוכה של תקנות וחוקים שמטרתם להביא בסופו של דבר ל-0 אחוזי בירוא יערות. בין החוקים הבולטים ניתן למנות פסילה של חברות שתורמות באופן כזה או אחר לבירוא יערות מהשתתפות במכרזים ממשלתיים ועידוד רכישת מוצרי סויה ושמן דקלים במקומות שמייצרים אותם באופן ירוק – מבלי לפגוע ביערות.

מעבר לכך, נורבגיה לוקחת חלק פעיל בהקמת ומימון ארגונים ירוקים ששמו להם למטרה לעצור את בירוא היערות וכן השקיעה מיליארדי דולרים במדינות שונות כדוגמת ברזיל, אינדונזיה וליבריה, במטרה לעזור להן להילחם בבירוא היערות. התוצאות אם תהיתם לא איחרו לבוא ועל פי הערכות בברזיל לבדה, ירד קצב בירוא היערות ב-75% בין השנים 2008 – 2014.

הפקחים של קנדה

בקנדה מתרחש תהליך מעניין במיוחד. על מנת שחברה כלשהי תזכה במכרז לכריתת עצים, היא צריכה להתחייב ולהמציא תכנית לנטיעת עצים חדשים בכמות מספקת. בנוסף, כל תהליך הנטיעה מלווה על ידי פקחים שהוכשרו למשימה ושבודקים את כמות העצים, מצבם, הסוג שלהם ואפילו את מרווח השתילה בין עץ לעץ.

אוסטרליה רוצה להיות ירוקה

עם פרויקט לאומי העונה לשם “יירוק אוסטרליה”, מיליוני דולרים שמושקעים ויעד שאפתני של נטיעת מיליון עצים חדשים מדי שנה, אוסטרליה היא אחת המדינות שבהחלט שמות את הבעיה במרכז סדר יומן.

ארגונים ארציים ועולמיים

בארצות הברית, בניו זילנד ובמדינות שונות באפריקה ובמקומות אחרים בעולם, קמו ארגונים רבים (חלקם בתמיכה ממשלתית) שמטרתם היא להגדיל את קצב הנטיעות ולהטות סוף סוף את הכף למען ריבוי אוכלוסיית העצים בעולם.

בישראל היער גדל

רבים אינם מודעים למאמצים העילאיים שמשקיעות ממשלות ישראל לאורך השנים בייעור המדינה. ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שבה כמות העצים ב-100 השנים האחרונות גדלה ולא הצטמצמה.

מעבר לפעילות של קק”ל ושל הרשות להגנת הטבע בנושא זה, חוקק בישראל חוק שמגדיר כל עץ בוגר בישראל כעץ מוגן בתנאי שגובהו מעל שני מטרים וקוטר הגזע במרחק 130 סנטימטר מהקרקע לפחות 10 סנטימטרים.

כלומר, חל איסור לכרות כל עץ שעומד בקריטריונים הללו אפילו אם מדובר בעץ בתוך חצר פרטית. מי שבכל זאת צריך לכרות עץ כלשהו, צריך לעשות זאת לאחר קבלת אישור מפקיד היערות האזורי – כפי שהרחבנו במדריך לכריתת עצים בישראל.

בנוסף, בישראל מושקעים תקציבים גבוהים לנטיעת יערות (מזל שיש את ט’ו בשבט…) וכן ננקטים אמצעים מגוונים לשמירת היערות מפני שריפות. שדרוג מערך הכבאות בישראל כתוצאה מהלקחים שהופקו בשרפות ביערות הכרמל והקמת יחידת מטוסי כיבוי הן דוגמאות טובות לכך.

מנקודת המבט שלנו ב’גיזום פלוס’ כחברה המספקת שירותי גיזום וכריתת עצים באופן מפוקח ושמורכבת מאנשים שמאוד אוהבים את הסביבה, אנו יכולים להעיד שבשנים האחרונות המודעות לעניין בקרב הציבור בישראל הולכת ועולה אך יחד עם זאת תופעת כריתת העצים הבלתי חוקית עדיין מתרחשת באופן תדיר למרות מאמצי הרשויות למגר אותה.

מה אתם יכולים לעשות?

נתקלתם בתופעה שמעלה חשד למקרה כזה? פנו אל המשטרה באופן מידי. מעבר לכך, אם אתם צורכים עצים להסקה, הקפידו לרכוש אותם מחברה מפוקחת ודרשו קבלה עבור כל עסקה גם אם בסופו של דבר תצטרכו לשלם עוד כמה שקלים.

בירוא היערות מסתמן כנושא שימשיך להעסיק אותנו במשך השנים הבאות. לנו נותר לקוות שבעזרת הגברת המודעות והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי נוכל לשמור ואף לשפר את מצב העצים בישראל.